את המכתב הבא אני כותבת בהמון כאב.
אני, הדס, סטודנטית לעבודה סוציאלית בשנה ג', ושנה שנייה במרכז רוצה לתאר בפניכם את החשיבות של ההכשרה בעיניי והכלים שהיא נתנה לי. חשוב לי לציין שהמכתב נכתב מיוזמתי האישית בלבד לאור האירועים האחרונים.

בתחילת שנה ב', כשהגעתי למרכז ופסעתי בביישנות אל תוך החדר חשבתי שאני יודעת הכל. כבר היו בידיי כמה הישגים אישיים אקטיביסטיים והייתי דוברת נחרצת בתואר, אבל שום דבר לא הכין אותי למה שאחווה במרכז. את פניי קיבלה המדריכה איה, שממנה בהמשך למדתי המון על קשרים, יחסים והתבוננות רפלקטיבית עמוקה דרך הצעירות שממנה יכולתי לסייע להן ולי בדרכי המקצועית ולהבין תהליכים שונים. בהדרכות משולב גם הרבה ידע תיאורטי ומעשי שממנו אפשר לקשר תהליכים שונים למתרחש. אני חייבת להגיד שאיה הייתה שם בשבילי כל הזמן, והפצירה בי לכתוב ולשתף בדברים שונים במרכז רותם על מנת שאוכל להתקדם ולקדם את ההכשרה וגם לתת מרגוע להצפות רגשיות שעלו, כשעדיין לא ידעתי להתמודד עם הזדהות והשלכות נוספות.
את רוני, רכזת הפרקטיקה הכרתי בתחילת שנה כשהיא ביקשה מאיתנו לקרוא מאמרים ולקשר לחיינו האישיים ובהכשרה. אני רוצה להגיד שרוני הייתה שם תמיד – החל מהבעיה הכי קטנה להכי גדולה ידעתי שאני יכולה לסמוך ולפנות אליה. כשצעירה התקשרה עם מצב חירום באמצע הלילה היא דאגה להתקשר, להיפגש איתי ולראות שהכל בסדר ושהאירוע לא השפיע עליי יותר מדי קשה. את מיכל פגשתי בשנה שעברה ועם הזמן למדתי להכיר אישה מיוחדת שמחזיקה את המרכז על הכתפיים וממנה למדתי הרבה על עבודה סוציאלית ביקורתית, על שאילת שאלות, על זה שמותר להביע ביקורת, ועל שותפות. בכל התייעצות הייתי חלק מקבלת ההחלטות ומהשיח וזה אפשר לי להרגיש שווה. בתור עו"סית לעתיד, זה השיח שארצה לייצר עם הצעירות/פונות/ לקוחות שלי. אפשר לסכם את כל זה באכפתיות, אבל לדעתי זה הרבה יותר מזה. הרוח של המקום, הערעור על המוסכמות החברתיות ועל יחסי הכוח, נתינת המקום למצוקות של הצעירות ולא השיח המאשים שהכרתי לפני מחד ערערו את הגבולות שלי אבל מאידך סייעו לי לבנות את דרכי המקצועית והאישית, ולהבין כמה דברים מאוד חשובים על עבודה סוציאלית ששום קורס באקדמיה לא הכין אותי לקראתם. ההכשרה במרכז רותם היא לא הכשרה רגילה, אלא הכשרה שנותנת בונוסים מאוד גדולים ביציאה אל שוק העבודה: גם מבחינה מקצועית – אני מתנסה בהרבה תחומי ידע: תיאורטי, תעסוקתי, מיצוי זכויות, שינוי מדיניות, אקטיביזם, עבודת חיזור, טיפול, הנחיית קבוצות ועוד ועוד.
בשנה שעברה הייתי שותפה לתוכנית "התחנה הבאה", תוכנית שמלווה צעירות אל שוק התעסוקה העתידי, שם נחשפתי לתוכנית ייחודית שרואה את הצעירות, מסתכלת להן בעיניים ומלווה אותן יד ביד אל השלב הבא. כמו כן השנה אני שותפה לתוכנית יזמות של המעבדה ולקבוצת אקטיביסטיות "מובילות קהילה". בלי המרכז ובלי ההכוונה לעולם לא היה עולה בדעתי שאוכל להגיע אל עולם היזמות, אל שולחן מקבלי ההחלטות יחד עם הצעירות ולהנחות קבוצה. היום, אחרי כמעט שנתיים של הכשרה במרכז רותם אני בטוחה בעצמי.
יתרה מזאת, הצעירות שמגיעות למכללה זוכות לעיתים לראשונה בחייהן להיחשף למוסד אקדמי וכמה מהן מגיעות בסופו של דבר אל שערי המכללה בצורה זו, מתוך אמונה בצעירה ושיח הדדי ומשותף. התרומה של המרכז בתוך המכללה לצעירות היא גדולה לאין שיעור. כדי להבין זאת צריך לראות את היום הראשון שהן מגיעות למרכז ומצטלמות במכללה בהתלהבות, בתוך מוסד אקדמי שסיכויים רבים שרגלן לא דרכה בו בעבר.
על המכללה לתת גב למרכז ולעשות הכל כדי שההכשרה תמשיך בצורה מיטבית. כרגע איה, המדריכה שלי נמצאת בחל"ת וממשיכה לעבוד ולתת הדרכות בחינם ועל חשבונה, וכן כל העובדות שממשיכות להדריך וללוות אותנו פשוט כי זו רוח המרכז. הייתי מצפה מהמכללה לפעול גם כן ברוח זו ולאפשר את המשך הפעילות במרכז רותם.

תודה,

הדס.